קטגוריית משחקים
מבנים: לשים לב, לשנות, לפרק את הטעות. בלי לשנן כללים.
התוויות ליד כל משחק: אימון ובדיקה — אפשר להקצות את המשחק בשתי הדרכים; אימון בלבד — המשחק רץ רק כאימון. מי פותח משחק ולמה הדיבור לא מוערך — איך המשחקים עובדים.
A, an, the או כלום — מחליטים מהר. טקסט נגלל על המסך והלומד בוחר במהירות a, an, the או ללא תווית לכל פער מודגש. המהירות הופכת חוקים מודעים לרפלקסים.
נשען על: מכוון לרכישת תוויות, קושי מוביל לדוברי שפות ללא תווית או עם תווית יחידה (Master, 1990).
בוחרים את המילה שמתאימה להקשר. טקסט עם פער מודגש וארבע מילים מועמדות. הלומד בוחר את זו שמתאימה גם דקדוקית וגם משמעותית. בחירת מילים בהקשר בונה אוצר מילים שמיש הרבה יותר מרשימות מבודדות.
נשען על: מבוסס על מבחן ההשלמה (cloze) ועל דקדוק הציפייה (Taylor, 1953; Oller, 1979).
בונים משפט ממאגר המילים. בונים משפט תקין בהקשה על מילים מהמאגר שלמטה.
לטעויות שלך יש דפוס — מפענחים אותו. כל שגיאה של הלומד מנותחת ומסווגת: איות, צליל, צורת מילה, סדר מילים או העברה משפת האם. עם הזמן נבנה פרופיל שגיאות אישי, והתרגול מכוון בדיוק לאן שצריך.
נשען על: מבוסס על מחקר הערכה אבחונית ישראלי באנגלית כשפה זרה (Kahn-Horwitz & Goldstein, מכללת אורנים).
הטעות מסתתרת לעין כול. הטקסט מכיל שגיאה עד שלוש שנשתלו; הלומד מקיש על המילה או הביטוי השגויים בדיוק. מציאת שגיאות בטקסט תקין אחרת היא מהדרכים החזקות לחדד אינטואיציה דקדוקית.
נשען על: בנוי על השערת ההבחנה ועל מחקר ראיות שליליות (Schmidt, 1990; White, 1991).
מחזירים את המילים החסרות למקומן. מחזירים את המילים החסרות אל תוך הטקסט.
מחזירים למשפט את הנשימה. משפט מופיע נטול פיסוק כולה. הלומד מקיש על הרווחים בין המילים ובוחר פסיק, נקודה, סימן שאלה, מקף — או כלום. הפיסוק הופך נשמע, לא שרירותי.
נשען על: מתייחס לפיסוק כפרוזודיה חזותית — העקבה הכתובה של קצב הדיבור (Chafe, 1988).
מקישים מילים מעורבבות למשפט מושלם. מילים מעורבבות ממתינות בתחתית המסך; הלומד מקיש עליהן לפי הסדר כדי לבנות משפט. כל מילה מוקראת עם ההקשה, והמשפט כולו נקרא בקול לאחר ההרכבה — דקדוק והאזנה במהלך אחד.
נשען על: משלב את השערת התפוקה עם השערת ההבחנה: הרכבת משפטים מאלצת לשים לב לצורה.
מוצאים את הסיום שבאמת מתאים. תחילת משפט וארבעה סיומים אפשריים; רק אחד נכון גם דקדוקית וגם לוגית. מאמן את הלומד לעקוב אחר מבנה ומשמעות עד סוף המשפט.
נשען על: פורמט השלמה רציונלי בעל בסיס פסיכומטרי חזק (Taylor, 1953).
לכל מילה יש מגירה — מוצאים אותה. מילים וביטויים ממוינים לקטגוריות הנכונות: ספיר או בלתי-ספיר, פורמלי או לא-פורמלי, עבר או הווה. המיון מאלץ את הלומד לחשוב מדוע צורה שייכת למקומה.
נשען על: משימות מיון בונות מודעות מפורשת לדפוסים; מושרשות במחקר השיח והלכידות (Halliday & Hasan, 1976).
שנים-עשר זמני אנגלית, ראש צלול אחד. משפט עם פועל חסר: הלומד בוחר או מקליד את צורת הזמן הנכונה, מונחה על ידי סמני זמן והקשר סיפורי. חזק במיוחד לדוברי שפות עם שלושה זמנים בלבד.
נשען על: מיישם את תיאוריית רכישת המיומנות — מחוק מפורש לשימוש אוטומטי (DeKeyser, 1998); מטפל בקושי שלושת-הזמנים של העברית.
משפט אחד, צורות רבות. הלומד כותב מחדש משפט נתון לפי הוראה: להפוך לשלילה, לשאלה, לסביל, לשנות זמן. הבינה המלאכותית מעריכה את התשובה הפתוחה ומסבירה מה השתנה מבנית.
נשען על: מבוסס על דקדוק התצורות: שליטה בזיווגי צורה-משמעות דרך מניפולציה (Goldberg, 2006).
שני כפתורים, הכרעה כנה אחת. היגד על טקסט, קטע שמע או נושא — ושני כפתורים גדולים: נכון או לא נכון. פשוט למראית עין, ומאמן קריאה זהירה ועמידות בפני מלכודות משכנעות.
נשען על: מפתח קריאה ביקורתית ומיומנויות אימות מול טקסט המקור.
אין אפשרויות להסתתר מאחוריהן — מקלידים בעצמכם. מילה או ביטוי מופיעים בשפת הלומד (או באנגלית) והלומד מקליד את התרגום או את הצורה הנדרשת. הפקת המילה מהזיכרון, אות אחר אות, קשה יותר מזיהוי — ובדיוק לכן זה עובד.
נשען על: שליפה יצרנית בתוספת השערת התפוקה: הפקת שפה חושפת פערים ומחזקת זיכרון.
פעיל או סביל? תנו להקשר להכריע. הלומד כותב מחדש משפטים פעילים בסביל ולהפך, כשההקשר מרמז איזה מבנה מתאים. הבינה המלאכותית בודקת את התשובה הפתוחה ומסבירה פועֵל, מושא והדגשה.
נשען על: מעוגן בבלשנות פונקציונלית-מערכתית: הסביל כבחירת משמעות, לא חוק מכני (Halliday).
