מדע

איך מחקר עוזר לבנות את YAKKI

YAKKI מלמדת אנגלית לילדים שבביתם לא מדברים אנגלית. המשחקים ופורמטי הלמידה נשענים על מחקר שפורסם: איך רוכשים שפה שנייה, איך לומדים לקרוא, איך פועל הזיכרון, איך אנשים מתקשרים ומה נדרש לנגישות.

המחקר עוזר לנו לתכנן את המוצר. אין פירוש הדבר שמחברי העבודות המצוטטות כאן תומכים ב-YAKKI, סוקרים אותה או משתפים איתנו פעולה.

מה זה אומר בפועל

תוכן הלמידה — באנגלית. הוראות, רמזים ומשוב על תשובות יכולים להופיע בשפת ממשק זמינה, כדי שהילד יבין את המשימה. את השיעורים ואת רמת ה-CEFR שלהם מקצה המבוגר שמוביל את הילד, והילד לא בוחר את השיעורים האלה; בשאר המקרים הילד פותח שיעור שנבנה לרמה שלו.

עשרה עמודי תווך בקצרה

  1. מילים נקלטות תוך שימוש — זמין כעת
  2. קודם להיזכר, אחר כך לראות את התשובה — זמין כעת · להחזיר את החלש מאוחר יותר: בפיתוח
  3. להישען על שפת הבית — זמין כעת · עוד משחקים כאלה: בפיתוח
  4. קריאה מלמדים במפורש — זמין כעת
  5. להבין ולענות לבד — זמין כעת · התאמת הקושי לכל ילד: בפיתוח
  6. תרגול בלי פחד לטעות — זמין כעת
  7. לומר את זה נכון — זמין כעת
  8. נגישות בדיסלקציה — בפיתוח · המצב יהיה בחינם
  9. הצעד הבא — מתוך התרגול — בפיתוח
  10. העיקר — שיבינו — זמין כעת

1. מילים נקלטות תוך שימוש

מילה נשמרת טוב יותר כשהילד צריך להיזכר בה, לבחור אותה מבין מילים דומות או לשבץ אותה במשפט משלו. לכן משחקי אוצר המילים משלבים זיהוי, שליפה ותשובה עצמית. לדוברי עברית יש קושי מוכר: מפעלים צירופיים באנגלית הם נוטים להימנע, יותר משהם מתבלבלים בהם.

זמין כעת משחקי אוצר מילים, כולל פורמטים ייעודיים לפעלים צירופיים ולצירופים קבועים. הטקסטים מסומנים לפי רמות CEFR.

להשוות את מילות הטקסט למה שילד מסוים כבר יודע — את זה אנחנו עוד לא עושים.

מקורות: Laufer & Hulstijn (2001) · Nation (2001) · Dagut & Laufer (1985)

2. קודם להיזכר, אחר כך לראות את התשובה

להיזכר בתשובה לבד מועיל לזיכרון יותר מלקרוא אותה שוב. וחזרות במרווחים הולכים וגדלים מחזקות את הזיכרון.

זמין כעת במשחקי השליפה הילד עונה קודם, ורק אחר כך רואה את התשובה.

בפיתוח מודל לומד שיזהה נקודות חלשות ויחזיר אותן מאוחר יותר — במשחק אחר.

מקורות: Roediger & Karpicke (2006) · Roediger & Butler (2011) · Karpicke (2017) · Pimsleur (1967) · Settles & Meeder (2016)

3. להישען על שפת הבית

ילד דובר עברית, ערבית או רוסית טועה באנגלית בדרכים שונות: בעברית יש רק ה׳ הידיעה, ברוסית אין תווית יידוע בכלל. שפת הבית היא משאב ולא מכשול: היא עוזרת להבין, אבל לא מחליפה את האנגלית.

זמין כעת ממשק בשפת הבית הזמינה של הילד; חלק מהמשחקים נבנים לשפה שלו — למשל, „חברים מזויפים” לדובר רוסית משתמש בזוגות רוסית–אנגלית.

בפיתוח אותה גישה במשחקים נוספים.

מקורות: Lado (1957) · Cummins (1979) · Jarvis & Pavlenko (2008) · Kellerman (1983)

4. קריאה מלמדים במפורש

באנגלית האות לא תמיד מגלה את הצליל. ילד שקורא עברית מנוקדת או ערבית פותר משימה אחרת מזו של בן גילו דובר האנגלית. לכן הקשר בין אות לצליל, קריאה בהברות וזיהוי מילים מתורגלים כמיומנויות נפרדות, ולא מונחים מראש.

זמין כעת אימוני צלילים ואותיות למתחילים.

בפיתוח מודל לומד שיציע את המשימה הבאה לפי התרגול הרגיל.

מקורות: Share (1995) · Katz & Frost (1992) · Bar-On & Share (2018) · Kahn-Horwitz, Schwartz & Share (2011) · Saiegh-Haddad & Geva (2008) · Ehri (2005)

5. להבין ולענות לבד

ילד צריך אנגלית שהוא מבין ברובה — מעט מעל הרמה שלו. הוא צריך גם הזדמנות לומר או לכתוב בעצמו: כך רואים מה עוד חסר. והוא צריך משוב על התשובה.

זמין כעת לשיעור שהוקצה יש רמת CEFR שקבע המבוגר שהקצה אותו, והתוכן נבנה לרמה הזו; המשחקים מבקשים תשובה בכתב ובעל פה; תשובות חופשיות מקבלות משוב. במשחק אחד העזרה מגיעה בשלבים — בסולם רמזים.

בפיתוח התאמה אוטומטית של הקושי לכל ילד.

מבחינת השיטה, YAKKI הכי קרובה לשיטה הישירה — עליה יש עמוד נפרד. זו בחירה באופן בניית השיעורים, לא טענה ששיטה אחת הוכחה כטובה מהאחרות.

מקורות: Krashen (1982) · Swain (1985) · Long (1996) · Vygotsky (1978)

6. תרגול בלי פחד לטעות

לדבר בשפה זרה יכול להפחיד, ואת החרדה הזו יודעים למדוד. משחק אפשר לשחק שוב לבד: תשובה שגויה לא נשמעת מול אחרים. ו-YAKKI רואה בשפת הרגשות, הבקשות, הסירובים וההתנצלויות חומר לימוד בפני עצמו.

זמין כעת משחקים על רגשות ותקשורת; אנחנו ממליצים עליהם מרמה B1. עוד בעמוד „פסיכודידקטיקה”.

מקורות: Horwitz, Horwitz & Cope (1986) · Gordon (1970) · Rosenberg (2003) · Lieberman et al. (2007) · MacIntyre & Gregersen (2012)

7. לומר את זה נכון

משפט תקין בדקדוק עדיין יכול להישמע גס. הישירות שבישראל נתפסת ככנות — „דוגרי” — נשמעת באנגלית פעמים רבות בוטה. בקשה, התנצלות, סירוב ותלונה נבנים אחרת בכל תרבות.

זמין כעת משחקים שבהם הילד מרכך סירוב, עומד בנימוס על תלונה, בונה התנצלות מהחלקים הנכונים ועובר מישירות לדיפלומטיה.

מקורות: Blum-Kulka, House & Kasper (1989) · Blum-Kulka & Olshtain (1984) · Katriel (1986) · Wierzbicka (2003)

8. נגישות בדיסלקציה

דיסלקציה קיימת אצל כ-5–15% מהלומדים, והאנגלית מוסיפה להם כתיב שני וקשה יותר. המשחקים עברו בדיקת נגישות, ולפי תוצאותיה אנחנו בונים מצב דיסלקציה: גופן ללא תגיות, ריווח מוגדל וניגודיות לפי מדריך האגודה הבריטית לדיסלקציה, קלט קולי היכן שההקלדה מפריעה, הקראה עם הדגשה, ויותר זמן במשחקים עם טיימר. זו הנדסת נגישות, לא שיטה קלינית.

בפיתוח מצב הדיסלקציה כולו — ההתאמות והפעלתן לילד מסוים. המצב יהיה בחינם.

מקורות: Shaywitz (2003) · Nijakowska (2010) · Breznitz (2006) · British Dyslexia Association style guide

9. הצעד הבא — מתוך התרגול

ציון מועיל רק אם הוא עוזר להחליט מה עושים הלאה. מודל הלומד יסתכל על התרגול הרגיל — רמזים, ניסיונות חוזרים, סוגי שגיאות — ויתאים את ההצגה, הקושי והפורמט. הוא לא מדביק לילד תוויות.

בפיתוח מודל הלומד.

מקורות: Messick (1989) · Lantolf & Poehner (2004) · Black & Wiliam (1998)

10. העיקר — שיבינו

המטרה של ההגייה היא שיבינו את הילד, לא שיישמע „כמו דובר ילידי”: מבטא כבד לרוב לא מפריע להבין את הדיבור.

זמין כעת משחקי דיבור. הדיבור לא מוערך, אנחנו רק נותנים המלצות. להעריך דיבור יכול אדם חי. משחק דיבור לא מכשיל את הילד ולא חוסם שיעור: הילד רואה איזה צליל כדאי לתרגל ומקבל עליו משימה קצרה. אין דירוג מבטא, אין טבלת מובילים ואין יעד של „להישמע כמו דובר ילידי”.

מקורות: Munro & Derwing (1995) · Levis (2005, 2018) · Derwing & Munro (2015)

נבנה בישראל

YAKKI נבנית בישראל, וקודם כול לילדים כאן. חלק ניכר מהמחקר היסודי על קריאה בעברית, על הדיגלוסיה בערבית, על העברה בין שפות ועל פרגמטיקה בין-תרבותית נעשה כאן; העבודות האלה מופיעות ברשימת המקורות.

עוד על הגישה

מקורות

להלן הפרסומים שהעמוד הזה מפנה אליהם.

  1. Bar-On, A., & Share, D. L. (2018). The Triplex Model of Hebrew reading development. Journal of Learning Disabilities, 51(5), 444–453.
  2. Black, P., & Wiliam, D. (1998). Inside the black box: Raising standards through classroom assessment. Phi Delta Kappan, 80(2), 139–148.
  3. Blum-Kulka, S., House, J., & Kasper, G. (Eds.). (1989). Cross-cultural pragmatics: Requests and apologies (CCSARP). Ablex.
  4. Blum-Kulka, S., & Olshtain, E. (1984). Requests and apologies: A cross-cultural study of speech act realization patterns (CCSARP). Applied Linguistics, 5(3), 196–213.
  5. Breznitz, Z. (2006). Fluency in reading: Synchronization of processes. Lawrence Erlbaum.
  6. Cummins, J. (1979). Linguistic interdependence and the educational development of bilingual children. Review of Educational Research, 49(2), 222–251.
  7. Dagut, M., & Laufer, B. (1985). Avoidance of phrasal verbs: A case for contrastive analysis. Studies in Second Language Acquisition, 7(1), 73–79.
  8. Derwing, T. M., & Munro, M. J. (2015). Pronunciation fundamentals: Evidence-based perspectives for L2 teaching and research. John Benjamins.
  9. Ehri, L. C. (2005). Learning to read words: Theory, findings, and issues. Scientific Studies of Reading, 9(2), 167–188.
  10. Gordon, T. (1970). Parent effectiveness training. Wyden.
  11. Horwitz, E. K., Horwitz, M. B., & Cope, J. (1986). Foreign language classroom anxiety. The Modern Language Journal, 70(2), 125–132.
  12. Jarvis, S., & Pavlenko, A. (2008). Crosslinguistic influence in language and cognition. Routledge.
  13. Kahn-Horwitz, J., Schwartz, M., & Share, D. L. (2011). Acquiring the complex English orthography: A triliteracy advantage? Journal of Research in Reading, 34(1), 136–151.
  14. Karpicke, J. D. (2017). Retrieval-based learning: A decade of progress. In J. Wixted (Ed.), Learning and memory: A comprehensive reference (2nd ed.). Academic Press.
  15. Katriel, T. (1986). Talking straight: Dugri speech in Israeli Sabra culture. Cambridge University Press.
  16. Katz, L., & Frost, R. (1992). The reading process is different for different orthographies: The orthographic depth hypothesis. In R. Frost & L. Katz (Eds.), Orthography, phonology, morphology, and meaning (pp. 67–84). North-Holland.
  17. Kellerman, E. (1983). Now you see it, now you don’t. In S. Gass & L. Selinker (Eds.), Language transfer in language learning. Newbury House.
  18. Krashen, S. (1982). Principles and practice in second language acquisition. Pergamon.
  19. Lado, R. (1957). Linguistics across cultures. University of Michigan Press.
  20. Lantolf, J. P., & Poehner, M. E. (2004). Dynamic assessment of L2 development. Journal of Applied Linguistics, 1(1), 49–72.
  21. Laufer, B., & Hulstijn, J. (2001). Incidental vocabulary acquisition in a second language: The construct of task-induced involvement. Applied Linguistics, 22(1), 1–26.
  22. Levis, J. M. (2005). Changing contexts and shifting paradigms in pronunciation teaching. TESOL Quarterly, 39(3), 369–377.
  23. Levis, J. M. (2018). Intelligibility, oral communication, and the teaching of pronunciation. Cambridge University Press.
  24. Lieberman, M. D., et al. (2007). Putting feelings into words: Affect labeling disrupts amygdala activity. Psychological Science, 18(5), 421–428.
  25. Long, M. H. (1996). The role of the linguistic environment in second language acquisition. In W. Ritchie & T. Bhatia (Eds.), Handbook of second language acquisition (pp. 413–468). Academic Press.
  26. MacIntyre, P. D., & Gregersen, T. (2012). Emotions that facilitate language learning. Studies in Second Language Learning and Teaching, 2(2), 193–213.
  27. Messick, S. (1989). Validity. In R. L. Linn (Ed.), Educational measurement (3rd ed., pp. 13–103). Macmillan.
  28. Munro, M. J., & Derwing, T. M. (1995). Foreign accent, comprehensibility, and intelligibility in the speech of second language learners. Language Learning, 45(1), 73–97.
  29. Nation, I. S. P. (2001). Learning vocabulary in another language. Cambridge University Press.
  30. Nijakowska, J. (2010). Dyslexia in the foreign language classroom. Multilingual Matters.
  31. Pimsleur, P. (1967). A memory schedule. The Modern Language Journal, 51(2), 73–75.
  32. Roediger, H. L., & Butler, A. C. (2011). The critical role of retrieval practice in long-term retention. Trends in Cognitive Sciences, 15(1), 20–27.
  33. Roediger, H. L., & Karpicke, J. D. (2006). The power of testing memory: Basic research and implications for educational practice. Perspectives on Psychological Science, 1(3), 181–210.
  34. Rosenberg, M. B. (2003). Nonviolent communication: A language of life. PuddleDancer Press.
  35. Saiegh-Haddad, E., & Geva, E. (2008). Morphological awareness, phonological awareness, and reading in English–Arabic bilingual children. Reading and Writing, 21(5), 481–504.
  36. Schwartz, M., Geva, E., Share, D. L., & Leikin, M. (2007). Learning to read in English as third language: The cross-linguistic transfer of phonological processing skills. Written Language & Literacy, 10(1), 25–52.
  37. Settles, B., & Meeder, B. (2016). A trainable spaced repetition model for language learning. Proceedings of ACL 2016, 1848–1858.
  38. Share, D. L. (1995). Phonological recoding and self-teaching: Sine qua non of reading acquisition. Cognition, 55(2), 151–218.
  39. Shaywitz, S. (2003). Overcoming dyslexia. Knopf.
  40. Swain, M. (1985). Communicative competence: Some roles of comprehensible input and comprehensible output in its development. In S. Gass & C. Madden (Eds.), Input in second language acquisition (pp. 235–253). Newbury House.
  41. Vygotsky, L. S. (1978). Mind in society. Harvard University Press.
  42. Wierzbicka, A. (2003). Cross-cultural pragmatics: The semantics of human interaction (2nd ed.). Mouton de Gruyter.

שיתוף פעולה מחקרי

אנחנו פתוחים למחקרים משותפים: יעילות, נגישות, העברה בין שפות.