מדע

איך אומרים דבר קשה באנגלית

התחום הזה נקרא פסיכודידקטיקה. רגשות, צרכים וריבים הם גם אנגלית — וילד יכול לתרגל אותם במשחק לפני שהחיים ידרשו ממנו את המשפט.

שני רעיונות

ילד שלא מרגיש בטוח לא יסתכן בדיבור. חרדה משפה זרה היא אמיתית ויודעים למדוד אותה (Horwitz, Horwitz & Cope, 1986); ההשפעה המעכבת שלה נקראת „המסנן הרגשי” (Krashen, 1982). משחק לבד, שבו טעות לא עולה דבר מול אחרים, מוריד את הסיכון הזה. זמין כעת

השני: אפשר ללמוד לדבר על דברים קשים. מסרי-האני וההקשבה הפעילה של תומס גורדון והתקשורת המקרבת של מרשל רוזנברג נותנים צורה קצרה לומר דבר קשה בלי האשמה. לתת לרגש שם במילים — זה כבר קצת להרגיע אותו (Lieberman et al., 2007); בשפה שנייה זה תרגול כפול.

אלה משחקי שפה, לא טיפול.

מסרי-אני

„אתה אף פעם לא מקשיב לי!” — זו האשמה. מסר-אני מדבר על עצמי: „נפגעתי כשקוטעים אותי, כי אני מאבד את המחשבה.” הנוסחה שהילד אומר באנגלית קצרה: I feel … when … because …. גורדון תיאר גם את התגובות שסוגרות שיחה: פקודה, אזהרה, הטפה ו„אל תדאג, יהיה בסדר”.

תקשורת מקרבת

ארבעה צעדים: מה אני רואה, מה אני מרגיש, מה אני צריך, מה אני מבקש. רגש אמיתי — עצוב, מודאג, הוקל לי — שונה ממילה שמסתתר בה שיפוט של האחר: „בגדו בי”, „מתעלמים ממני”, „מנצלים אותי”. מילים כאלה נקראות רגשות מדומים.

מה הילד מתרגל

ילדים צריכים את המילים האלה עם חברים, בבית וברשת, אבל בספרי הלימוד כמעט אין אותן. במשחק הילד מקבל יחד את המילים ואת המיומנות:

לומר מה קרה ומה הוא מרגיש — במסר-אני, בלי האשמה.
לבקש, לא לדרוש — לומר מה צריך, ולהבחין בין בקשה ללחץ.
קודם להקשיב — להגיב לרגש של האחר, ולא למהר לייעץ.
לבחור טון — אותן מילים יכולות להישמע אכפתיות, ניטרליות או תוקפניות.

שנים-עשר משחקים זמין כעת

כל השנים-עשר נמצאים בקטלוג המשחקים; אנחנו ממליצים עליהם מרמה B1. כל משחק מאמן מיומנות אחת.

I-Message Cloze — להשלים את הרגש, ההתנהגות והסיבה.
Conflict Reframe — להפוך מסר-אתה מאשים למסר-אני.
Emotion Labeling — לקרוא מצב ולבחור את המילה המדויקת לרגש.
Intonation Choice — להקשיב ולהחליט איך המשפט נשמע: אכפתי, ניטרלי או תוקפני.
Assertive Response — לבחור מבין שלוש תגובות את האסרטיבית — לא הסבילה ולא התוקפנית.
Emotion Ladder — לסדר מילות רגש מהחלשה לחזקה.
Need Detective — למצוא את הצורך שמאחורי הרגש.
Escalation Meter — למצוא את הרגע שבו השיחה השתבשה, ואת המשפט שגרם לכך.
Active Listening — לבחור את התגובה שמשקפת את הרגש, ולא נותנת עצה.
Cultural Bridge — להתמודד עם ההבדל בישירות ובנימוס בין תרבויות.
Pseudo-Feeling Filter — להפריד בין רגש אמיתי לרגש מדומה.
Request vs Demand — להבחין בין בקשה לבין דרישה שמתחפשת לבקשה.

לפתוח את משחקי הרגשות

מקורות

Gordon, T. (1970). Parent effectiveness training. Wyden.
Gordon, T. (1974). T.E.T.: Teacher effectiveness training. Wyden.
Horwitz, E. K., Horwitz, M. B., & Cope, J. (1986). Foreign language classroom anxiety. The Modern Language Journal, 70(2), 125–132.
Krashen, S. (1982). Principles and practice in second language acquisition. Pergamon.
Lieberman, M. D., Eisenberger, N. I., Crockett, M. J., Tom, S. M., Pfeifer, J. H., & Way, B. M. (2007). Putting feelings into words: Affect labeling disrupts amygdala activity. Psychological Science, 18(5), 421–428.
Rosenberg, M. B. (2003). Nonviolent communication: A language of life (2nd ed.). PuddleDancer Press.